איך משלבים Docker ב-CI/CD להרצת Inference Benchmarking אוטומטי
איך משלבים Docker ב-CI/CD להרצת Inference Benchmarking אוטומטי
בפוסטים הקודמים דיברנו על איך Docker מבטיח סביבת ניסוי עקבית ואמינה. אבל בעולם אמיתי - אנחנו לא רוצים להריץ benchmark ידנית בכל פעם שמודל או מנוע משתנים. כאן נכנס השלב הבא: אוטומציה מלאה באמצעות CI/CD.
מה זה בעצם אומר?
CI/CD (Continuous Integration / Continuous Deployment) הוא תהליך שבו כל שינוי בקוד (למשל מודל מעודכן או גרסת inference חדשה) מפעיל שרשרת בדיקות אוטומטית - כולל benchmarking.
המטרה: לדעת מיידית אם שינוי שיפר או פגע בביצועים.
איך Docker משתלב בתהליך הזה
-
Docker Image כיחידת עבודה קבועה כל הרצת benchmark נעשית מתוך אותו image בדיוק - עם אותן ספריות, אותן גרסאות CUDA וכו’. כך מבטיחים שהמדידה משווה תפוחים לתפוחים.
-
Pipeline שמריץ את הקונטיינר בכל commit או שינוי במודל, ה-CI (למשל Jenkins, GitHub Actions או GitLab CI) מושך את ה-Docker image ומריץ בו את הבדיקות.
-
מדידת ביצועים ואיסוף תוצאות הסקריפטים בתוך הקונטיינר מודדים זמני תגובה, צריכת זיכרון ו-throughput. התוצאות נשלחות אוטומטית ללוג או ל-dashboard ייעודי.
דוגמה פשוטה ל-Workflow טיפוסי
- שינוי חדש במודל נכנס ל-main branch.
- ה-CI מפעיל container עם סביבת הבדיקה.
- מתבצע inference benchmark על סט נתונים קבוע.
- התוצאות מושוות לגרסה הקודמת.
- אם יש ירידה בביצועים - מתקבלת התראה אוטומטית.
למה זה חשוב
- עקביות מלאה - כל ריצה זהה לסביבה הקודמת.
- תגובה מהירה - כל שינוי נבדק אוטומטית.
- מעקב היסטורי - קל לראות איך כל שינוי השפיע על הביצועים לאורך זמן.
לסיכום
שילוב Docker בתוך CI/CD הוא הדרך להפוך benchmarking למשהו שקורה לבד, בצורה מדויקת, עקבית ומהירה. במקום “להריץ כשיש זמן”, הוא הופך לחלק מה-DNA של תהליך הפיתוח - ככה יודעים תמיד שהמודל באמת מתקדם, ולא רק משתנה.